סביר ששמעתם או נתקלתם בממשק אלטרנטיבי ל-Lyx ושמו Overleaf. בפוסט הזה אנסה להסביר מה היתרון בכל אחד מהממשקים כדי שתוכלו לבחור את מה שמתאים לכם.
ראשית כל, צריך להבין מה זה LaTex. בפשטות - LaTex היא שפת קוד ליצירת מסמכים. כשאנחנו עובדים ב-Lyx אנחנו לא רואים את קוד ה-LaTex שנכתב מאחורי הקלעים, והממשק של Lyx יותר דומה ל-PDF הסופי.
ב-Overleaf, לעומת זאת, כותבים ב-LaTex גולמי, וזה אומר שזה נראה קצת כמו לכתוב קוד של תכנה.
בתמונה הזאת אפשר לראות את הממשק של Overleaf, כאשר כותבים בחלק השמאלי שנראה כמו קוד (זה קוד LaTex) ובחלק הימני אפשר לראות את ה-PDF:
אז, מה עדיף?
ב-Overleaf אי אפשר כל כך לעבוד עם עברית כי הכתבן (ה-Editor) עובד משמאל לימין ולפעמים הוא פשוט הופך את המילים, הסוגריים מתהפכים וכדומה. בקיצור - Overleaf רלוונטי רק לקבצים באנגלית.
נניח ואתם מתכננים להגיש קובץ באנגלית.
ישנם שני שימושים לממשק שבו אנחנו משתמשים:
הצורך הראשון הוא שאנחנו צריכים משהו לכתוב עליו כי אי אפשר לעשות מתמטיקה או פיזיקה בעל פה בראש - חייבים לפחות עט ונייר או אייפד או מחשב לשרבט ולהתנסח בו.
השני הוא שאנחנו צריכים בסוף משהו שיהפוך את שיעורי הבית שלנו לקובץ בר הגשה, בין אם זה סריקה של שיעורי הבית מהמחברת עם הפלאפון, או ייצוא ל-PDF של האייפד או ייצוא ל-PDF מ-Lyx או Overleaf
בכל מה שקשור לנקודה הראשונה - אני חושב ש-Lyx נוחה בהרבה:
נניח שאתם מתכננים להגיש תרגיל באנגלית.ב ראש ובראשונה כי ישנם קיצורי המקלדת שמאפשרים לנו לעבוד מהר מאוד (הרבה יותר מכתיבה של קוד ב-Oveleaf.) לפעמים ההבדל בין דקה לעשר דקות, יהיה מה שיעשה את ההבדל אם אתם תנסו בכלל לראות אם דירוג של המטריצה יפתור לכם את הבעיה או לא.
מעבר לכך, כשאנחנו עורכים משוואה ב-Lyx אז אנחנו עורכים את הסימנים המתמטיים עצמם, ולא קוד שמייצג אותם כמו ב-Overleaf. אם נגיד, בתמונה שפה למעלה החלטתם שאתם רוצים לשנות את החזקה של פאי בשורה השלישית מ-2 ל-3, אז צריך למצוא את הקוד הרלוונטי ב-Editor שמשמאל. הסרבול הזה הופך את הכל לאיטי יותר ובעיקר יותר קשה לחשוב ככה.
בהקשר הנקודה האחרונה, ב-Overleaf ה-PDF שמימין מתעדכן רק אחרי כמה שניות, ולא בזמן אמת תוך כדי שאתם כותבים את הקוד.
במובנים האלו Lyx עדיפה על Overleaf.
מנגד, ל-Overleaf יש יתרונות משלה:
זהו ממשק וובי ולא דורש התקנה.
היות והוא וובי - הוא נוח יותר לעבודה משותפת על קובץ אחד במחשבים שונים (ב-Lyx הפיתרון הכי יעיל לדעתי הוא תיקייה שיתופית שיושבת לכל המשתתפים על המחשב).
היות וב-Overleaf עורכים LaTex גולמי, ישנה שליטה מקסימלית על כל התכונות של הקובץ. לכאורה עלולים להיות כל מני מקרי קצה שב-Overleaf יכול להיות יותר קל לפתור.
ההבדל בין שני הממשקים הוא קצת כמו ההבדל בין לתכנת בפייתון/מטלאב (שזה מקביל לליך) לבין לכתוב ב-C או בשפת מכונה (שזה מקביל ל-Overleaf) - הראשון יותר נוח, והשני מספק שליטה מלאה יותר. אוסיף ואגיד שעוד לא נתקלתי בדבר עיצובי שאי אפשר לפתור ב-Lyx, ויותר מזה כל ה-400 תרגילים שמגישים לאורך התואר הראשון יכולים להגיע באותו הפורמט, ככה שזו לא בעיה לדעתי.
אז מה פסק הדין שלי?
את כל התואר הראשון תעשו עם Lyx, שהוא הרבה יותר מתאים לכתיבה של מסות של שיעורי בית. אחרי שהשתלטתם על קיצורי המקלדת של ליLyxך - תנסו להגיש פעם אחת שיעורי בית ב-Overleaf כדי שתתנסו בהבדל.
כשתכתבו את התזה שלכם בתואר השני אפשר גם כן להתנסות ב-Overleaf כי את התזה המכובדת שלנו נרצה לעצב עד להזחה האחרונה. למען האמת זה מה שאני עושה עכשיו.
הי מיכאל
צחינת בפוסט את הרעיון לעבוד בליקס בכמה מחשבים דרך תקיה משותפת.
אני משתמש בדופבוקס ומאכסן את תיקית התמונות צמוד לקובץ ליקס.
אבל אחרי שאני עובד ממחשב x ועובר למחשב y התמונות נעלמות וצריך לטעון אותם מחדש דרך כפתור brows לפתוח את התקיה וללחוץ על okay.
האם ניתן ליצור pathway לתמונות בקובץ ליך כך שהוא תמיד יגש ישירות לקובץ תמונות?